הידעת? השתלות
 סוגי השתלות
כיום קיימים סוגים רבים של השתלות איברים, חלקי איברים ורקמות, ובהם: השתלות לב, ריאה, כבד, כליה,
לבלב, קרנית העין, עור, עצם, מח עצם, כלי דם ועוד. בעת האחרונה החלו לבצע השתלות ניסיוניות של גפיים,
השתלות פנים, טיפול בשבץ מוחי על ידי תאי גזע עובריים, ועוד.
 
כמו כן ישנן השתלות איברים וחלקי איברים מלאכותיים כגון: קוצבי לב, שסתומים ועוד.
 
היסטוריה
השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית כאשר כליה
נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה בשל העובדה שהייתה התאמה מלאה בין
התורם והנתרם בשל היותם תאומים זהים; לולא כן, הייתה המערכת החיסונית של הנתרם דוחה את
ההשתלה. הצלחה זו פתחה פתח לניסיונות השתלה באיברים אחרים שהשתלתם נחשבת למסובכת יותר.
ב-1963 הושתלה ריאה בגופו של אדם אשר סבל מסרטן בריאותיו. ההשתלה אמנם עברה בהצלחה, אך
המושתל נפטר 18 יום לאחר מכן, בעקבות כשל בכליותיו.
 
ב-1967 בוצעה השתלת הכבד המוצלחת הראשונה באדם. באותה שנה, ב-3 בדצמבר, בבית החולים
"חרוטה סכור" (Groote Schuur) בקייפטאון דרום אפריקה בוצעה השתלת הלב המוצלחת הראשונה.
צוות של 30 רופאים שבראשם פרופסור כריסטיאן בארנארד השתיל לב בגופו של אדם (לואיס
ושקנסקי). הניתוח עבר בהצלחה אך בשל מינון גבוה של תרופות המדכאות את המערכת החיסונית נותר
המושתל חשוף לזיהומים, מה שהוביל למותו לאחר 18 יום.
 
השתלת הלב השנייה התרחשה ב-2 בינואר ב-1968 כאשר ד"ר ברנארד השתיל בגופו של אדם "לבן"
לב מגופו של תורם מגזע "מעורב", דבר שהוביל לסערה ציבורית גדולה בדרום אפריקה הגזענית של
אותה תקופה. הניתוח הצליח והמטופל שרד כ-19 חודשים וחצי לאחריו, דבר שנחשב להצלחה גדולה
במושגים של אותם ימים.
 
בשנת 1983 הוצגה לעולם התרופה ציקלוספורין אשר מדכאת בהצלחה וללא סיכון משמעותי את
המערכת החיסונית באדם, ומאפשרת בכך את קליטתו של האיבר המושתל. תרופה זו הובילה לפריצת
דרך משמעותית, ובעקבותיה הליך השתלת איברים נעשה נפוץ בעולם, עד שבשנת 2001 בוצעו השתלות
איברים בכ-2100 מטופלים ב-160 בתי חולים בארצות הברית לבדה. נתוני ההצלחה היו בין 80 ל-90
אחוזים.
 
רקע רפואי
לאחר שהרופאים מאבחנים כי אדם נזקק להשתלת איברים מתחילים בחיפוש אחר איבר מתאים. לצורך
השתלה מוצלחת יש לקבוע התאמה בין התורם והמקבל במספר מישורים: סוג הדם, נוגדנים תגובתיים
והתאמה מירבית בחלבוני ה- MHC (באדם החלבונים נקראים גם HLA). לאחר שנמצא איבר מתאים
מתבצע הניתוח שאורכו בדרך כלל מספר שעות (2-5). כדי למנוע דחייה של האיבר המושתל המנותח
מקבל טיפול תרופתי (כגון: ציקלוספורין) המדכא את המערכת החיסונית ומצמצם בכך באופן משמעותי
את סיכוי דחיית האיבר. תהליך ההחלמה נמשך כמה חודשים ובמהלך תקופה זו ואחריה צריך לסגל
לעצמו האדם אורח חיים של תזונה נכונה, הימנעות מחשיפה לזיהומים, פעילות גופנית מתונה והדרגתית
והימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול, על המושתל להיות מודע למחלות אופורטוניסטיות אליהן הוא חשוף
ולקבל עבורן טיפול מיידי לפני שיגיעו להתפרצות מסכנות חיים. בין המחלות נמצאות רוב המחלות
הזיהומיות כולל מחלות הנגרמות מנגיפים, חיידקים ופטריות וכן חלק ממחלות הסרטן, בייחוד קפוסי
סרקומה, ונון הוצ'קינס לימפומה.
 
השתלות בישראל
 בשנת 1967 בוצעו בישראל השתלות הלב הראשונות. כיוון שטכנולוגיה זו הייתה עדיין בחיתוליה הן
בארץ והן בעולם השתלות אלו נכשלו. התעורר ויכוח ציבורי שאף הגיע לדיונים בכנסת, שם תבעו חברי
כנסת דתיים להעמיד לדין את הרופאים המבצעים באשמת הריגה.
 
עקב ריבוי הכישלונות בתקופה זו חלה נסיגה משמעותית בביצוע השתלות איברים בארץ ובעולם. בשל
היעדר מרכז רפואי מאושר בארץ עד ראשית שנות השמונים הוטסו חולים מישראל לחו"ל על מנת לבצע
השתלות לב וכבד.
 
בשנת 1987, לאחר לחץ ציבורי ופנייה רשמית מטעם משרד הבריאות, אושר לבית החולים הדסה
בירושלים לבצע השתלות לב (ולא כבד). באותה שנה בחודש אוגוסט בוצעה השתלת הלב המוצלחת
הראשונה בישראל.
 
נושא תרומות האיברים בארץ מוסדר בחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953, ובתקנותיו משנת
התשמ"א-1981. משרד הבריאות נתון בשלבי הכנת חוק השתלות שמטרתו להסדיר את נושא תרומות
האברים וההשתלות בישראל. בשל מחסור חמור בתורמי איברים בארץ (כ-4 אחוזים מכלל האוכלוסייה
לעומת כ 15 עד 35 אחוזים במדינות מערביות אחרות) הוגשו מספר הצעות חוק המעודדות תרומת
איברים ומציעות הטבות למשפחות תורמי האיברים. בישראל מתבצעות בממוצע כ-250 השתלות איברים
וכ-300 אנשים מצטרפים לרשימת המתנה להשתלה.
 
בישראל ממתינים להשתלת איברים למעלה מ - 1000 ילדים ובוגרים. כ- 750 חולים ממתינים
להשתלת כליות ולבלב. כ- 110 ממתינים להשתלת כבד. כ- 150 ממתינים להשתלת לב וריאות. לפי
הערכה, כ- 100 אנשים ימצאו את מותם בהמתנה.
 
מחקר וראייה לעתיד
 כיום, בעקבות דרישה גדולה לניתוחי השתלת איברים, ישנו מחסור חמור בתורמי איברים. את החלל הזה
מנסים למלא החוקרים במספר מישורים ובהם איברים מלאכותיים, קסנוטרנספלנטציה, שיבוט אדם על
מנת ליטול את איבריו, שימוש בתאי גזע ועוד. עם כל זאת בנוסף לבעיות האתיות שכבר קיימות בתחום
הזה כגון סחר באיברים, עולות ומתעוררות שאלות אתיות קשות חדשות שהחברה והרשויות המחוקקות
בארץ ובעולם עדיין לא גיבשו דעה מוצקה לגביהן.
 
 
אסף וערך: - דורון פוקס
מקורות: השתלת איברים http://he.wikipedia.org/wiki/
 
תפנית בניית אתרים